תוכן

א) ונבאר עתה מארז״ל במס׳ ע״ז, תנא דבי אליהו, שית אלפי שנין הוי עלמא, וחד חרוב. הנה נודע, כי עולם נקרא ז"א, מחסד שבו, עד יסוד שבו. אשר אלו הם סוד, שיתא אלפי שנין הוי עלמא. וגם עניינו, כי הנה ז״א בחי׳ שם מ״ה דמילוי אלפי״ן כנודע. והנה הוא פרצוף שלם, ובאחוריו יש ב׳ נשים, לאה ורחל. זו מהראש עד החזה, וזו מחזה ועד רגליו. והז״א מזדווג עם שניהן, כנודע וכמבואר אצלינו, כי יש בחי׳ יסוד שם למעלה בחזה דז״א, אשר בו מזדווג עם לאה. וא״כ מוכרח הוא, שיהיה בו ב׳ שמות מ״ה דאלפי״ן, נגד ב׳ בחי׳ אלו הנ"ל, וכנ"ל בפסוק הודיעני ה׳ קצי. והנה בב׳ שמות של מ״ה הנ״ל, יש בהן ו' אלפי״ן, וז״ס שית אלפי שנין הוי עלמא.